שימי ונתי תמיד היו חברים טובים…

כאלה שתמיד אפשר לקנות בחברותם, כמשפט הרווח בעולם הגדול "חבר יותר מאח"…

גם כשהיו ילדים, וגם כשתהקדמו טיפה בחיים אל עבר הישיבה הגדולה ובהמשך גם אל ברית הנישואין..

זימנה ההשגחה העליונה את שניהם אחרי חתונתם אל אותה עיר מגורים, כך שהתוצאות מובנות איך חברותם פורחת ומשגשגת..

והנה, באחד מן הימים פוגש שימי את נתי עם דוק של עצבות גדולה על פניו..

"מה קרה"?

עזוב, אמר נתי "זה קשה לי"..

"מה קשה לך"? שימי לא הבין לאן השיחה חותרת.

"זה מאוד מאוד קשה לי ויש לי ספק גדול מה לעשות בכך, ואין לי אפילו את מי לשאול כי כמו שאתה יודע שאלות קשות עולות אל לשכת הגזית, ר' חיים נפטר, ואין לי לשכת הגזית שאני מחובר אליה,

"לעברית הקש 1", ניסה נתי להתבדח..

"זה לא מצחיק, בוא תבין כבר תקופה שאין לי חשק בלימוד, כל מה שאני מנסה לא הולך ונורא נורא קשה לי, ורק אתה בזכותך חזר לי הצבע לפנים.

שימי החל ללחוש כממתיק סוד: "אתה יודע שיש לי פטנט להשפעת דברי תורה עליך והצלחה בלימוד אפילו בלא יגיעה"?

נתי החל לצחוק, "מה זה פתרונות של 2022"?

זה פתרון שלפני 200 שנה…

מה הפתרון?

הבה ונראה"

אומרת התורה הקדושה בתחילת פרשתנו חומש חדש בס"ד (א,א-ב): "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע".

והשאלה כאן מתבקשת – אם נעשה חשבון פשוט אחד יום מהר סיני והלא הדרך עצמה הייתה רק שלושה ימים? ואם כן מאי רבותא של "חורב" ומה זה בא ללמדנו?

אלא מתרץ הגאון ר' מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא זצוק"ל בספרו הבהיר "מי השילוח" תירוץ נפלא וזה לשונו:

"כי בקבלת התורה עוד לא נזדכך לב ישראל להמשך אחר רצון השם יתברך בשלימות, רק בשכלם הבינו כי טוב לפניהם לקיים רצון השם יתברך ולבם לא היה מזוכך, אך בביאת ארץ אז נזדכך ליבם, וזה שאמר להם משה רבינו עליו השלום "אחד עשר יום מחורב" היינו כשהייתם בחורב וקבלתם התורה היה בדעתיכם כי כבר נזדכך ליבכם כי הלכתם בג' ימים [ובאמת אינו כן כי יש מרחק אחד עשר יום] ולא קניתם דברי תורה שיקבעו בליבכם, רק אחרי הארבעים שנה על ידי המכשולות והניסיונות על ידי זה נזדכך ליבכם שאין אדם עומד על דברי תורה וכו'.

וכשלומדים את דבריו מבינים שה"אחד עשר יום מחורב" – זה אחרי כל הניסיונות שעברתם אחרי קבלת התורה שהיה בה קולות וברקים וענן כבד על ההר, הלב עוד לא היה שלם לעבודתו יתברך, אחרי שהתנסתם בכל הארבעים שנה שהסתובבתם במדבר, הבנתם את התכלית והבנתם מה זה קבלת התורה.

ומסיים הרב: "כי קודם שלב האדם נזדכך צריך ליגיעה ועצב קודם שיקיים רצון השי"ת, אך אחר שנקבע דברי תורה, בליבו אז משפיע לו הקב"ה דברי תורה אף בלי יגיעה ואף בעת השינה ואין צריך לייגע עצמו כל כך".

אדם יכול לקבל דברי תורה אפילו בלי השינה ואפילו בלא עמל ויגיעה בתנאי אחד "שיקבע דברי תורה בליבו", שהלב ירגיש את לימוד התורה, אבל לפני כן הוא עובר "משוכות" הוא עובר קשיים, ואז… הכל משתחרר…

"הבנת נתי"?

אתה רוצה לדעת איך לפתוח את הלב ולא להרגיש קושי? תקריב את עצמך בשביל דברי תורה, לא ח"ו לומר: "אינני מתייגע והתורה תבוא מאליה"!, לא!, שאתה "קובע דברי תורה בלב", אמנם זה קשה ואפילו מאוד, אך שאדם מתאמץ זה שווה את זה, שדברי תורה יבואו לאדם אפילו "בשעת השינה".

בואו תשמעו דוגמא לזה שסיפר מגיד המישרים ר' שלמה לוינשטיין שליט"א:

סיפר הרב ישעיהו אפשטיין [נאמן ביתו של ר' חיים קנייבסקי זצוק"ל]: יום אחד הגעתי להעיר אותו בבוקר לפני התפילה. אמר לי: "הערת אותי באמצע הר"ן בנדרים…", ובאותה עת ר' חיים בכלל היה עסוק במסכת עבודה זרה, לא בנדרים! בשינה היו לו סדרי לימוד אחרים.

"ואפילו בעת השינה"….

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

===

המאמר נכתב לרפואת והצלחת:

בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

מ"א יפה בת זוהרה תחי'.